Menu
"במשך שנים רבות אתה מסתובב בעולם עם פצעים וכאבים כמו לכולם בעצם, אבל אתה חושב שאתה יחיד. ושכאתה מגיע לעמוס ואתה מתחיל להתמודד עם המקומות הכואבים האלה, אתה עובר תהליך של ריפוי שהוא לא רק זריז ועמוק, הוא גם משחרר אותך מדפוסי חשיבה ומשבלונות שסחבת אותם הרבה שנים.
ואתה מגלה בעצמך כוחות שלא ידעת שיש לך, ואתה מצליח לפרוץ קדימה הרבה יותר מהר והרבה יותר בקלות מאשר חשבת. זאת אומרת הרבה שנים בזבזת זמן בלחשוב שאתה לא יכול להתגבר על מה שמגביל אותך, ואז אתה פתאום מגלה שהכוח נמצא בידיים שלך.
תוך פחות מחודש, חודשיים פשוט מאוד כל החיים שלי השתנו, ממקום של בלבול והיעדר תקווה וסימני שאלה , פתאום אני מצאתי את עצמי יותר מאמין בעצמי, יותר בוטח בעצמי, יותר מבין מי אני ומה אני רוצה להשיג בחיים. שקט שחיפשתי אותו בכל מיני מקומות הצליח סוף סוף לחלחל לחיים שלי, אני מרגיש שמקומות של חרדה ופחד עזבו אותי ומקומות של אמונה ותקווה נכנסו לחיים שלי."
"הגעתי לעמוס אני חושבת שאני לא זוכרת לפני שלושה או ארבעה חודשים, הזמן עובר מהר, והייתה לי פריחה נוראית. אני לא יודעת איך, כרגע אין לי פריחה. יש לי פצעים שהם בתהליך של סופי של התייבשות. עמוס זיהה שזה בעצם איזה שהם כעסים שאצורים והצטברו בתוכי. ולא יודעת, העזרה הגיעה והחלמה גם הפיזית הגיעה אחרי, תוך כדי הטיפול."
"אחד הנושאים הקשים שהתמודדתי איתם זה טיפול בהוריי. אני בת יחידה, הורים קשישים וצף לי המון המון
כעס, עבר לא פשוט כל כך והרגשתי קורבן, הרגשתי כעס, הרגשתי מרירות, הרגשתי באמת קשת של רגשות מאוד מאוד קשים שהקשו עלי לעשות את הדברים היום-יומיים שהבנתי שאני צריכה לעשות אותם. אני
חושבת שזה היה אפילו אחרי המפגש הראשון או השני כאילו, משהו נפתח. משפטים מסוימים שאמר לי עמוס פשוט הפכו אותי מקורבן מטפל, שכועס, שמריר, שמתחשבן, לתחושה של זכות גדולה לעת זקנה של הורי לטפל בהם. וזה פשוט, אי אפשר לתאר את ההרגשה. אני מרגישה היום באמת המון אהבה, לא רק קבלה, אלא המון המון אהבה כלפי הורים שלי."
מלאו את הטופס, וקבלו עדכונים וחדשות:
